בלוג

מהו אימון?

תִּרְגּוּל, חֲזָרָה עַל פְּעֻלָּה מְסֻיֶּמֶת בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת לְשֵׁם לִמּוּד וּשְׁלִיטָה בָּהּ: אִמּוּן הַתַּלְמִידִים בִּפְעֻלּוֹת חֶשְׁבּוֹן. אִמּוּן גּוּפָנִי. אִמּוּנֵי קְלִיעָה לְמַטָּרָה. מַחֲנֵה אִמּוּנִים.  הגדרה מתוך מילון אוקספורד.

מהיום הראשון שלנו בחיים האלה אנחנו מתאמנות. 

בהתחלה אולי על נשימה, על חיזוק, כיווץ, מתיחה והרפייה של שרירים. אנחנו לומדות להשמיע קול ולהשתמש בו בשביל להיות בקשר עם הסביבה, מתאמנות על חיוך, הבעה ומגע, שעוזרים לנו להרגיש בטוחות ומוגנות וכך הלאה. מערכת הגופנפש שלנו בנויה וערוכה היטב ללמוד כישורים ויכולות ולהתאמן עליהן, לפעמים במשך שנים. רוב התהליכים האלה מתרחשים באופן לגמרי לא מודע, בלי כוונה ובלי התבוננות. זה פשוט קורה.

היוגה נסמכת על היכולת הטבעית שלנו להתאמן בשביל להשיג מטרות מסוימות – שלווה נפשית, חיזוק של הגוף, רווחה של הנשימה ועוד. לרובנו גם ברור מאליו שאם אנחנו רוצות לחזק שרירים או להאריך אותם – יש להתאמן בשביל להשיג את המטרות האלה. אבל באימון היוגי יש משהו מעבר להשגת מטרה כזאת או אחרת. על כך בפוסט הזה.

סוטרה 1.14 ביוגה סוטרה של פטנג'לי אומרת על האימון שהוא "מכה שורש כשהוא מבוצע כראוי, בהתמדה ולאורך זמן" (תרגום אורית סן גופטה). מכך אנחנו למדות ראשית כל, שאימון יש ללמוד כראוי ממורה מעמיקה, שמתאמנת כראוי בעצמה. רק מי שמתאמנת לאורך זמן, מבינה בגוף ובתודעה שלה מהו אימון ותדע איך ללמד ולהנחיל אותו הלאה.

שנית אנחנו למדות שהאימון דורש מאיתנו התמסרות, זמן וסבלנות. בתור התחלה עלינו להתאמן ב-להתאמן. כלומר להציב את האימון עצמו (בין אם הוא יוגה, ריצה, שחיה, מדיטציה או כל תוכן אחר) גבוה בסדר העדיפויות של חיינו ולסגל לעצמנו את המיומנות לחזור אליו שוב ושוב ושוב, גם אם הוא קשה, מתסכל או משעמם לפעמים.

המילה "אימון" מהדהדת, מתחברת וקשורה אל שפע מילים טובות אחרות ששווה להרהר בהן – אמונה, אמון, אמן, אמינות, נאמנות, אומנות, אמנות ועוד. מבין המילים במשפחה זו אותי מרתקת במיוחד המילה אוֹמְנָה, שהגדרתה המילונית אומרת כך: עַמּוּד חָזָק לְמִשְׁעָן, עַמּוּד נוֹשֵׂא קוֹרוֹת הַבִּנְיָן (מלכים ב יח טז). המחשבה על אימון יום יומי בתור אומנה – עמוד להישען עליו, הופכת לרגע את "יחסי הכוחות" כביכול בינינו לבין האימון. אם האינטואיציה שלנו כלפי תרגול מסוים היא, שאנחנו צריכות לשמור עליו בשביל שלא יעלם מהחיים שלנו. הרי כאן הכיוון הוא הפוך – אימון, שהוא אומנה, תומך בנו ושומר עלינו!

איך האימון שומר עלינו?

דיוק והיכרות – אימון יום יומי עוזר להרגיש בגוף ולהבין בתודעה את ההרגשה המסוימת והמדויקת בכל יום ויום במהלך חודשים ושנים. הוא חושף את השינויים הקטנים והגדולים מיום ללילה, משבוע לשבוע, מעונה לעונה. הפגישה היומית עם עצמנו יוצרת מרחב בטוח ומוגן ללמוד ולהכיר את עצמנו לעומק, לגובה ולרוחב. 

אני מחליטה על עצמי – מתוך ההיכרות נוצרת או מתפתחת תחושה של בעלות או סוכנות. הגוף שלי ברשותי (כפי שמדקלמים ילדי הגן..) והאימון עוזר לנו להבין מה נכון, מועיל ונעים לו בכל רגע. 

יצירת שינוי – האימון הוא מכשיר לשינוי בכיוון שנבחר. אם מה שדרוש לנו זה הפחתת עומס ומתח – נוכל לכוון לשם את האימון. אם מה שדרוש לנו זה ריכוז או חיזוק – על כך נתאמן. כאשר האימון מבוצע בתשומת לב ולא מתוך פעולה אוטומטית, הוא מאפשר חופש גמישות והתאמה למצבים גופנפש משתנים. 

לסיום, ציטוט שממצה את העניין מספרה הנפלא של אורית סן גופטה "לב האימון" (עמוד 18):

עץ

מי שרוצה להצמיח עץ מגרעין קטן, צריך להקיף אותו בגדר ולהשקות אותו. אחרי שהעץ מכה שורשים וגדל מספיק – לא צריך לעשות דבר, הוא יעמוד בכל מצב, גם ברוח חזקה ובשמש קופחת. 

הגדר היא זמן ומקום קבועים לאימון.