הפוסט הזה מוקדש לתופעה מעניינת שזכתה לכינוי "חיוביות רעילה" – Toxic Positivity – והיא (בהקשר הזה) הנטייה או הלחץ להרגיש או לטפח רגשות חיוביים כל הזמן. עבור מי שאובחנה עם סרטן זה כמובן בלתי אפשרי. קשת שלמה של רגשות מתעוררות לאורך התמודדות עם מחלה קשה ולא תמיד יש לחולה אפשרות או מקום לבטא את הרגשות הקשים כמו פחד, חרדה, תסכול, כעס ועוד.
לפעמים יש אפילו לחץ חיצוני, מבני משפחה או חברים, להראות חיוביות כלפי חוץ כשבפנים תהום אפלה. הלחץ הזה יכול לבוא לידי ביטוי באמירות כמו: "תחשבי טוב – יהיה טוב", "זה קטן עליך", "את גיבורה" ועוד. חיוביות רעילה איננה אופטימיות, רגש שחשוב לתת לו מקום, אלא היא צעד אחד רחוק מדי, כי היא לא מאפשרת לחוות במלואם רגשות קשים, שהם דבר טבעי בחיים של כל אחת ואחד מאיתנו.
טיפוח היכולת לשהות עם רגשות, עם שמחה, עצב, תסכול, גאווה, קנאה, כעס, סיפוק ועוד, מאפשר לנו לחיות את החיים במלואם. בטווח הקצר זה עשוי להיות קשה, אבל תמיד מתגמל בטווח הארוך. לא נוכל לחוות שמחה אמיתית אם לא נחווה לפעמים גם רגעים של תסכול או עצב. שהייה עם הרגש האותנטי מאפשרת לנו להרחיב את חלון הנוכחות, כלומר להיות עם האמת של הרגע הזה, ואז גם לבחור באופן יותר מדויק מה נכון עבורנו. מאמץ מתמיד להשטיח רגשות או להתעלם מהם לא מאפשר לזהות מה תהיה הפעולה שתאזן או תיטיב איתנו.
בנוסף לכך, הלחץ לאמץ נקודת מבט חיובית בתקופת מחלה, גם כשעולות תחושות של קושי או כאב, מעמיס קושי נוסף על מי שממילא מתמודד עם סטרס וחוסר ודאות. כאשר מערכת החיסון ממילא נמצאת במאבק, לחץ להדחיק רגשות מסוימים או להתנהג בדרך שונה מהתחושה האמיתית עלול להקשות עליה ולהחליש אותה עוד יותר.
אז מה ליוגה ולכל זה?
אני רואה את תפקידי כמורה ליוגה ויוגה תרפיסטית, המלמדת נשים שמתמודדות עם סרטן, בראש ובראשונה כמי שצריכה ויכולה ליצור מרחב בטוח להרגיש בו, בין אם זה בקבוצה או בשיעור פרטני. בלי ציפיות, בלי אמירות מטשטשות, בלי להשטיח או לטאטא החוצה רגשות כואבים. מניסיוני, יותר מהכל מתמודדת עם סרטן (או עם כל מחלה מסכנת חיים אחרת) זקוקה למרחב, שבו תוכל להיות עם מה שעולה בלי חשש לאכזב או "להפיל" על אחרים את מה שהיא מרגישה.
לפני המדיטציות המיוחדות, לפני האסנות המותאמות ולפני הטכניקות השונות לנשימה או להרפייה, הנוכחות הקשובה, היכולת לתת מקום לרגשות השונים שעולים, היא המתנה האמיתית שיש למרחב הבטוח של היוגה להציע לכל מי שזקוקה לרגע אחד פשוט להיות, כפי שהיא.
