תחום העיסוק של הוראת יוגה בישראל עדיין איננו מוסדר ומפוקח באופן רשמי, ולמעשה גם מי שעשתה קורס של 3 חודשים "בהתכתבות" יכולה לפרסם את עצמה בתור "מורה ליוגה" ולהתחיל ללמד.

ארגון מורי היוגה בישראל עומל שנים על גיבוש ויישום תקנים רשמיים להכשרה של מורות ליוגה ומטפלות ביוגה תרפיה, אבל הדרך להכרה רחבה ואפשרויות אכיפה בתחום עוד ארוכה. 

מורות ומורים רבים ליוגה יודעים אינטואיטיבית שיש להתאים את האימון למתרגלת באופן אישי, מאחר וכל גוף הוא שונה מטבעו והצרכים של כל אחת ואחד משתנים עם הגיל והמצב הגופני. יחד עם זאת, מי שלא הוכשרה כראוי עלולה, גם מתוך כוונה טובה, לאבחן באופן מוטעה את המצב, להציע התאמות שגויות לתרגול וחלילה להחמיר את הכאב או את הפציעה. 

מורות ומורים ליוגה, שעברו הכשרה בתחום היוגה השיקומית או הוכשרו בתור יוגה תרפיסטים, למדו לעומק פתולוגיות שכיחות ואיך להתאים אליהן את התרגול, למדו מה מתאים ומה פחות וכיצד לבנות תרגול משקם מיטיב ובטוח. 

לאור כל זאת, חשוב ומומלץ לבחור במורה בעלת ניסיון משמעותי והכשרה מקיפה.

בוודאי אם מדובר על מקרה של מחלה קשה או פתולוגיה מורכבת, שדורשת הבנה מעמיקה וזהירות רבה בתרגול. מאליו ברור שבמקרים כאלה תרגול עם סרטי וידאו (שנפוצים מאוד ב-youtube לדוגמא עלול להיות ממש מסוכן!).

פרטים על ההכשרה המקצועית שלי כאן